ערב נר ראשון של חנוכה, ובפתחי שני הבניינים העתיקים הסמוכים למערת המכפלה, ניכרת תכונה רבה. מזיזים שולחנות ואדניות, מציבים כסאות יציבים, מביאים את מתקני הזכוכית להנחת החנוכיות, מזיזים לפה ולשם, מפנים את חזית החלון הגדול שבכניסה ובין לבין ילדים במגוון גילאים שלא מתביישים להפגין ברבים את ההתרגשות מהדלקת הנרות ההולכת וקרבה.

והילדים, הם מתרגשים גם בשבילנו, מתרגשים על הזכות להדליק את נרות החנוכה במקום יישוב יהודי הסמוך ביותר למערת המכפלה, מתרגשים מהראשוניות של הדלקת הנרות בפתח בית רחל ובית לאה, מתרגשים ואנחנו איתם…

הערבים שמתגוררים באיזור, שולחים מבטים משתאים לעבר 'היאהוד' שעומדים סביב חנוכיות דולקות, מברכים, שרים ומתרגשים…
רכבי המתפללים שסיימו תפילתם במערת המכפלה, חולפים על פני בית רחל ובית לאה, חלקם כבר די התרגלו לנוכחות היהודית החדשה בחודשים האחרונים, אך נוכח אור החנוכה המאיר באור חדש את הבתים שנגאלו, הם מאיטים, עוצרים ומתרגשים…

הדלקת החנוכיה שנועדה לפרסם את נס החנוכה ברבים מקבלת משנה תוקף ומשמעות כשהיא דולקת ברחובה הראשי של חברון, בפתח בית רחל ובית לאה. פרסום נס החנוכה שמבטא אמונה גדולה ואיתנה בצור ישראל וגואלו מתקשר לניסי היום יום שאנו זוכים להם בגאולת הבתים. זוהי הזדמנות נוספת עבור כולנו להודות ולהלל על הניסים ועל הנפלאות בגאולת ארץ ישראל, אז והיום…